ההקלאסיקה של המדבר הגדול של המזרח (大荒東經 Dàhuāng dōngjīng) הוא הספר הארבעה עשר בהקלאסיקה של ההרים והימים והראשון מבין ארבעת ה"קלאסיקות של המדבר הגדול" (大荒經). הוא עוסק במיתולוגיה אף יותר מקודמיו, ומתאר את קצותיו המזרחיים של העולם, בהם זורחים השמש והירח, ומאוכלסים בצאצאי הקיסר ג'ון והקיסר הצהוב: ממלכת שאוהאו, עץ התות הגדול פוסאנג ממנו עולים עשרת השמשות, אלי הים, הקרב בין הדרקון המעופף לצ'יו, והחיה הרעמה קווי. הטקסט הסיני מוגש עם תעתיק הפיניין שלו, ולאחריו תרגום לצרפתית והערות.
大荒東經 — המדבר הגדול של המזרח
東海之外大壑，少昊之國。少昊孺帝顓頊於此，棄其琴瑟。有甘山者，甘水出焉，生甘淵。
大荒東南隅有山，名皮母地丘。
東海之外，大荒之中，有山名曰大言，日月所出。
有波谷山者，有大人之國。有大人之市，名曰大人之堂。有一大人踆其上，張其兩耳。
有小人國，名靖人。
神，人面獸身，名曰犁𩵀之尸。
有潏山，楊水出焉。
有蒍國，黍食，使四鳥：虎、豹、熊、羆。
大荒之中，有山名曰合虛，日月所出。
有中容之國。帝俊生中容，中容人食獸，木實，使四鳥：豹、虎、熊、羆。
有東口之山。有君子之國，其人衣冠帶劍。
有司幽之國。帝俊生晏龍，晏龍生司幽，司幽生思士，不妻；思女，不夫。食黍，食獸，是使四鳥。
有大阿之山。
大荒中有山名曰明星，日月所出。
有白民之國。帝俊生帝鴻，帝鴻生白民，白民銷姓，黍食，使四鳥：虎、豹、熊、羆。
有青丘之國，有狐，九尾。
有柔僕民，是維嬴土之國。
有黑齒之國。帝俊生黑齒，姜姓，黍食，使四鳥。
有夏州之國。有蓋余之國。
有神人，八首人面，虎身十尾，名曰天吳。
大荒之中，有山名曰鞠陵于天、東極、離瞀、日月所出。名曰折丹，東方曰折，來風曰俊，處東極以出入風。
東海之渚中，有神，人面鳥身，珥兩黃蛇，踐兩黃蛇，名曰禺䝞。黃帝生禺𧴆，禺𧴆生禺京，禺京處北海，禺𧴆處東海，是惟海神。
有招搖山，融水出焉。有國曰玄股，黍食，使四鳥。
有困民國，勾姓而食。有人曰王亥，兩手操鳥，方食其頭。王亥託于有易，河伯僕牛。有易殺王亥，取僕牛。河念有易，有易潛出，為國於獸，方食之，名曰搖民。帝舜生戲，戲生搖民。
海內有兩人，名曰女丑。女丑有大蟹。
大荒之中，有山名曰孽搖頵羝，上有扶木，柱三百里，其葉如芥。有谷曰溫源谷，湯谷上有扶木。一日方至，一日方出，皆載於。
有神，人面、犬耳、獸身，珥兩青蛇，名曰奢比尸。
有五彩之鳥，相鄉棄沙，惟帝俊下友，帝下兩壇，彩鳥是司。
大荒之中，有山名曰猗天蘇門，日月所生，有壎民之國。
有綦山。又有搖山。有䰝山。又有門戶山。又有盛山。又有待山。有五彩之鳥。
東荒之中，有山名曰壑明俊疾，日月所出。有中容之國。
東北海外，又有三青馬、三騅、甘華。爰有遺玉、三青鳥、三騅、視肉、甘華、甘柤、百穀所在。
有女和月母之國。有人名曰𪂧，北方曰𪂧，來之風曰𤟇，是處東極隅以止日月，使無相間出沒，司其短長。
大荒東北隅中，有山名曰凶犁土丘。應龍處南極，殺蚩尤與夸父，不得復上。故下數旱，旱而為應龍之狀，乃得大雨。
東海中，有流波山，入海七千里。其上有獸，狀如牛，蒼身而無角，一足，出入水則必風雨，其光如日月，其聲如雷，其名曰夔。黃帝得之，以其皮為鼓，橛以雷獸之骨，聲聞五百里，以威天下。
הערות
ה"קלאסיקות של המדבר הגדול" (大荒經). הספרים הארבעה עשר עד השבעה עשר מהווים יחידה נפרדת, כנראה העתיקה והמיתולוגית ביותר באוסף. הם מתארים את שולי העולם (大荒, "המדבר הגדול" או "השממה הגדולה"), המאורגנים סביב הנקודות בהן השמש והירח זורחים (במזרח) ושוקעים (במערב), ומאוכלסים בשושלות אלים.
שושלותיו של הקיסר ג'ון (帝俊). הפרק מובנה סביב יחסי אב-בן: הקיסר ג'ון, הקיסר הצהוב (黃帝), שאוהאו (少昊) מולידים מגוון עמים (ג'ונגרונג, סיו, הייצ'י, בני הלבנים...). ג'ון, דמות שמשית ייחודית ל"שאנהאיג'ינג", מזוהה לעיתים קרובות כאב קדמון של שושלת שאנג.
עץ התות הקוסמי פוסאנג (扶木 / 扶桑). במזרח הרחוק, עץ העולם נושא עשרה שמשות, העולות לשמים בתורן, כל אחת נישאת על ידי עורב (烏): זו המיתולוגיה הגדולה של השחר, המשלימה לזו של השקיעה במערב.
יינגלונג, צ'יו וקווי. הדרקון המעופף (應龍) שהרג את צ'יו (蚩尤) ואת קואפו במהלך מלחמתו של הקיסר הצהוב, והחיה בעלת רגל אחת קווי (夔) ממנה עשה הקיסר הצהוב תוף מלחמה, מקשרים את הספר למחזור הגדול של יסוד העולם והפוליטיקה שלו.
ואנג האי (王亥). הסיפור של ואנג האי, שוריו והיי-י הוא קטע יקר ממגילת אבות שושלת שאנג, החופף לכתובות הניבוי.
זיהויים לא ודאיים. שמות רבים של אלים, הרים וישויות (犁𩵀, 禺䝞, 𪂧...) אינם בעלי מקבילה ודאית; הם מובאים בתעתיק פיניין עם התווים הסיניים, והתרגומים לצרפתית עוקבים אחר הפרשנויות המסורתיות (גואו פו, האו יישינג).
טקסט סיני על פי Chinese Text Project (ctext.org). תרגום והערות: Chine-culture.com.
