李绅
五言绝句
הסברי התווים
לחצו על תו בשיר כדי להציג את הסברו כאן.
锄
«לעדור; העדר». 锄禾 «עידור הדגן».
禾
«צמח דגן, אורז/חיטה זקוף». 锄禾 «עידור השיבולים».
日
«שמש». 日当午 «השמש בשיאה».
当
«להיות בשיא, ברגע». 当午 «בצהרי היום».
午
«צהריים». 日当午 «שמש הצהריים», הלוהטת ביותר.
汗
«זיעה». 汗滴 «הזיעה מטפטפת».
滴
«לטפטף, לנזול». 汗滴 «הזיעה נופלת טיפה טיפה».
禾
«צמח דגן». 禾下土 «האדמה מתחת לשיבולים».
下
«מתחת, למטה». 禾下 «לרגל הצמחים».
土
«אדמה, קרקע». 禾下土 «האדמה מתחת לדגן».
谁
«מי». 谁知 «מי יודע ש…».
知
«לדעת». 谁知 «מי היה חושד».
盘
«צלחת, מגש». 盘中 «בצלחת».
中
«בתוך, באמצע». 盘中餐 «הארוחה בצלחת».
餐
«ארוחה, מזון». 盘中餐 «האוכל המוגש».
粒
«גרגר». 粒粒 (כפול) «כל גרגר».
粒
«גרגר». החזרה מדגישה: «גרגר אחר גרגר».
皆
«כולם, כולו». 粒粒皆 «כל גרגר הוא…».
辛
«עמל, מרירות». 辛苦 «העמל, היגיעה».
苦
«קשה, מייסר». 辛苦 «היגיעה הכבדה».
תרגום מילולי
עודר את השיבולים בצהרי היום,
הזיעה מטפטפת על האדמה לרגל הצמחים.
מי יודע שבצלחת,
כל גרגר הוא עמל ויגיעה?
הקשר היסטורי וביוגרפי
שיר זה, 悯农 («חמלה על האיכרים», מציב את מאמץ האיכר מול האוכל בצלחת, קורא לכבד את העמל ולנהוג בצניעות.
ניתוח ספרותי
מבנה וצורה
רביעייה של חמישה תווים בשני שלבים: תמונת היגיעה (שורות 1–2), לאחר מכן הלקח המיועד לקורא (שורות 3–4), הקשורים בשאלה 谁知 («מי יודע?»).
דימויים וסמליות
הזיעה הנופלת על האדמה מקשרת ישירות את מאמץ הגוף לאוכל הנולד ממנו; גרגר האורז הופך לסמל של יגיעה בלתי נראית.
תנועה ומחווה
התנועה החוזרת של העידור תחת שמש הצהריים הופכת את קשיות העבודה החקלאית למוחשית גופנית.
שפה וטון
שפה פשוטה מאוד, כמעט מדוברת; הכפלה 粒粒 והשאלה הרטורית נותנות לשיר כוח מוסרי מיידי.
נושאים מרכזיים
כבוד לעבודת האיכר
מאחורי כל ארוחה מסתתרת יגיעה מכאיבה שלעיתים קרובות מדי מתעלמים ממנה.
ביקורת חברתית
השיר מגנה בעקיפין את אדישות בעלי הממון כלפי אלה המייצרים את אוכלם.
צניעות והכרת תודה
הוא מזמין לא לבזבז ולהעריך את ערך מה שאוכלים.


