הספר האחד-עשר של קלאסיקת ההרים והימים (海内西经)

קלאסיקת האזורים שבתוך הימים, מערב (海內西經 Hǎinèi xījīng) היא הספר האחד-עשר של קלאסיקת ההרים והימים והשני מבין «קלאסיקות האזורים שבתוך הימים» (海內經). לִבּהּ הוא התיאור הגדול של הקוּנְלוּן (崑崙), בירת הארץ של ריבון השמים: הר קוסמי בעל תשעה שערים הנשמרים בידי החיה קָאיְמינְג, מקור ארבעת הנהרות הגדולים, מושב מאה האלים, המכשפים ועץ אלמוות. הטקסט הסיני מובא עם תעתיק הפִּינְיִן שלו, ובעקבותיו התרגום העברי וההערות.

海內西經 — אזורי המערב שבתוך הימים

海hǎi內nèi西xī南nán陬zōu以yǐ北běi者zhě。

האזורים שבתוך הימים, מן הזווית הדרום-מערבית צפונה.

貳èr負fù之zhī臣chén曰yuē危wēi，危wēi與yǔ貳èr負fù殺shā窫yà窳yǔ。帝dì乃nǎi梏gù之zhī䟽shū屬shǔ之zhī山shān，桎zhì其qí右yòu足zú，反fǎn縛fù兩liǎng手shǒu與yǔ髮fà，繫xì之zhī山shān上shàng木mù。在zài開kāi題tí西xī北běi。

שר אֵרְפוּ (貳負) נקרא וֵיי (危): וֵיי ואֵרְפוּ הרגו (את האל) יָאיוּ (窫窳). אז כבל הריבון (帝) את וֵיי להר שׁוּשׁוּ (䟽屬之山), אזק את רגלו הימנית, קשר מאחורי גבו את שתי ידיו ואת שׂערו, ואסר אותו אל עץ בראש ההר. זה בצפון-מערב לקָאיְטִי.

大dà澤zé方fāng百bǎi里lǐ，群qún鳥niǎo所suǒ生shēng及jí所suǒ解jiě。在zài鴈yàn門mén北běi。

הביצה הגדולה (大澤), מאה לִי לצדה, היא המקום שבו נולדים ומחליפים נוצות עופות בלהקות. היא מצפון לשער האווזים (鴈門).

鴈yàn門mén山shān，鴈yàn出chū其qí間jiān，在zài高gāo柳liǔ北běi。

הר שער האווזים (鴈門山): בין (שני פסגותיו) עוברים האווזים הפראיים. הוא מצפון לגָאולְיוּ (高柳).

高gāo柳liǔ在zài代dài北běi。

גָאולְיוּ (高柳) הוא מצפון לארץ דָּאי (代).

后hòu稷jì之zhī葬zàng，山shān水shuǐ環huán之zhī，在zài氐dī國guó西xī。

קבר הוֹאוּג'י (后稷), מוקף הרים ומים, הוא ממערב לארץ הדִי (氐國).

流liú黃huáng酆fēng氏shì之zhī國guó，中zhōng方fāng三sān百bǎi里lǐ。有yǒu塗tú四sì方fāng，中zhōng有yǒu山shān。在zài后hòu稷jì葬zàng西xī。

ארץ לְיוּהוּאַנְג-פֶנְגשׁי (流黃酆氏), שבמרכז, מודדת שלוש מאות לִי לצדה. דרך (חוצה אותה) בארבעת הכיוונים, ובאמצעיתה הר. היא ממערב לקבר הוֹאוּג'י.

流liú沙shā出chū鍾zhōng山shān，西xī行xíng又yòu南nán行xíng崑kūn崙lún之zhī墟xū，西xī南nán入rù海hǎi黑hēi水shuǐ之zhī山shān。

החולות הנודדים (流沙) יוצאים מהר ג'ונְג (鍾山), זורמים מערבה ואז דרומה עד תל הקוּנְלוּן (崑崙之墟), ובדרום-מערב נשפכים אל הים, בהר המים השחורים (黑水).

東dōng胡hú在zài大dà澤zé東dōng。

הדוֹנְגהוּ (東胡) הם ממזרח לביצה הגדולה.

夷yí人rén在zài東dōng胡hú東dōng。

היִי (夷人) הם ממזרח לדוֹנְגהוּ.

貊mò國guó在zài漢hàn水shuǐ東dōng北běi。地dì近jìn于yú燕yàn，滅miè之zhī。

ארץ מוֹ (貊國) היא מצפון-מזרח לנהר הָאן (漢水). אדמתה קרובה ליָאן (燕), אשר השמידהּ.

孟mèng鳥niǎo在zài貊mò國guó東dōng北běi，其qí鳥niǎo文wén赤chì、黃huáng、青qīng、東dōng鄉xiāng。

עוף מֶנְג (孟鳥) הוא מצפון-מזרח לארץ מוֹ; עוף זה ססגוני באדום, צהוב וכחול-ירוק, ומביט מזרחה.

海hǎi內nèi崑kūn崙lún之zhī墟xū，在zài西xī北běi，帝dì之zhī下xià都dōu。崑kūn崙lún之zhī墟xū，方fāng八bā百bǎi里lǐ，高gāo萬wàn仞rèn。上shàng有yǒu木mù禾hé，長cháng五wǔ尋xún，大dà五wǔ圍wéi。面miàn有yǒu九jiǔ井jǐng，以yǐ玉yù為wèi檻kǎn。面miàn有yǒu九jiǔ門mén，門mén有yǒu開kāi明míng獸shòu守shǒu之zhī，百bǎi神shén之zhī所suǒ在zài。在zài八bā隅yú之zhī巖yán，赤chì水shuǐ之zhī際jì，非fēi仁rén羿yì莫mò能néng上shàng岡gāng之zhī巖yán。

תל הקוּנְלוּן שבתוך הימים (海內崑崙之墟) הוא בצפון-מערב: זוהי בירת הארץ של הריבון (帝之下都). תל הקוּנְלוּן מודד שמונה מאות לִי לצדו ועשרת אלפים רֶן לגובהו. בראשו צומח המוּהֵא (木禾, «דגן-העץ»), חמישה שׂוּן אורכו וחמש מלוא-זרועות עוביו. בכל פאה תשעה בארות בעלות שפת בקיע מיֶשַׁפֶּה, ותשעה שערים; בכל שער שומרת החיה קָאיְמינְג (開明獸), ושם שוכנים מאה האלים. זה על הסלע מבעל שמונה הזוויות, על שפת המים האדומים (赤水); איש, מלבד הקַשָּׁת יִי (羿) רב-החסד, אינו יכול לטפס על הסלע התלול.

赤chì水shuǐ出chū東dōng南nán隅yú，以yǐ行xíng其qí東dōng北běi。西xī南nán流liú注zhù南nán海hǎi厭yàn火huǒ東dōng。

המים האדומים (赤水) יוצאים מן הזווית הדרום-מזרחית, זורמים צפונה-מזרחה, ואז בדרום-מערב נשפכים ממזרח לאוכלי-האש, אל ים הדרום.

河hé水shuǐ出chū東dōng北běi隅yú，以yǐ行xíng其qí北běi，西xī南nán又yòu入rù渤bó海hǎi，又yòu出chū海hǎi外wài，即jí西xī而ér北běi，入rù禹yǔ所suǒ導dǎo積jī石shí山shān。

מי הנהר (河水, הנהר הצהוב) יוצאים מן הזווית הצפון-מזרחית, זורמים צפונה, ואז בדרום-מערב נכנסים אל ים בּוֹ (渤海); הם יוצאים שוב מעבר לימים, נוטים מערבה ואז צפונה, ונכנסים אל הר ג'יְשׂי (積石山) אשר יוּ (禹) הסדירוֹ.

洋yáng水shuǐ、黑hēi水shuǐ出chū西xī北běi隅yú，以yǐ東dōng，東dōng行xíng，又yòu東dōng北běi，南nán入rù海hǎi，羽yǔ民mín南nán。

מי יָאנְג (洋水) והמים השחורים (黑水) יוצאים מן הזווית הצפון-מערבית, הולכים מזרחה, זורמים מזרחה, ואז צפונה-מזרחה, ובדרום נכנסים אל הים, מדרום לארץ בני-הנוצה (羽民).

弱ruò水shuǐ、青qīng水shuǐ出chū西xī南nán隅yú，以yǐ東dōng，又yòu北běi，又yòu西xī南nán，過guò畢bì方fāng鳥niǎo東dōng。

המים החלשים (弱水) והמים הכחולים (青水) יוצאים מן הזווית הדרום-מערבית, הולכים מזרחה, ואז צפונה, ואז דרומה-מערבה, וחולפים ממזרח לעוף בִּיפָאנְג (畢方鳥).

崑kūn崙lún南nán淵yuān深shēn三sān百bǎi仞rèn。開kāi明míng獸shòu身shēn大dà類lèi虎hǔ而ér九jiǔ首shǒu，皆jiē人rén面miàn，東dōng嚮xiàng立lì崑kūn崙lún上shàng。

מדרום לקוּנְלוּן, התהום עמוקה שלוש מאות רֶן. החיה קָאיְמינְג (開明) גופה גדול כשל נמר, אך תשעה ראשים לה, כולם בעלי פני אדם; היא ניצבת זקופה ופניה מזרחה, בראש הקוּנְלוּן.

開kāi明míng西xī有yǒu鳳fèng凰huáng、鸞luán鳥niǎo，皆jiē戴dài蛇shé踐jiàn蛇shé，膺yīng有yǒu赤chì蛇shé。

ממערב לקָאיְמינְג נמצאים הפניקס (鳳凰) ועוף הלוּאַן (鸞鳥), כולם נושאים נחש על ראשם ודורכים על נחש, ונחש אדום על חזם.

開kāi明míng北běi有yǒu視shì肉ròu、珠zhū樹shù、文wén玉yù樹shù、玗yú琪qí樹shù、不bù死sǐ樹shù。鳳fèng凰huáng、鸞luán鳥niǎo皆jiē載zài瞂fá。又yòu有yǒu離lí朱zhū、木mù禾hé、柏bǎi樹shù、甘gān水shuǐ、聖shèng木mù、曼màn兌duì，一yī曰yuē挺tǐng木mù牙yá交jiāo。

מצפון לקָאיְמינְג נמצאים השׁירוֹאוּ (視肉), עץ הפנינים (珠樹), עץ היֶשַׁפֶּה המעוּרק (文玉樹), עץ יוּצ'י (玗琪樹) ועץ האלמוות (不死樹). הפניקס והלוּאַן נושאים כולם מגן (瞂). שם נמצאים גם הלִיג'וּ (離朱), המוּהֵא (דגן-העץ), ברושים, המים המתוקים (甘水), העץ הקדוש (聖木) והמַאנְדוּי (曼兌). נוסח אחר אומר טינְגמוּ יָאג'יָאו (挺木牙交).

開kāi明míng東dōng有yǒu巫wū彭péng、巫wū抵dǐ、巫wū陽yáng、巫wū履lǚ、巫wū凡fán、巫wū相xiāng，夾jiā窫yà窳yǔ之zhī尸shī，皆jiē操cāo不bù死sǐ之zhī藥yào以yǐ距jù之zhī。窫yà窳yǔ者zhě，蛇shé身shēn人rén面miàn，貳èr負fù臣chén所suǒ殺shā也yě。

ממזרח לקָאיְמינְג נמצאים המכשפים ווּפֶּנְג (巫彭), ווּדִי (巫抵), ווּיָאנְג (巫陽), ווּלִיוּ (巫履), ווּפָאן (巫凡) וווּשְׂיאנְג (巫相): הם מקיפים את גופת יָאיוּ (窫窳), וכולם אוחזים בעשב האלמוות כדי להחיותהּ. יָאיוּ, בעל גוף נחש ופני אדם, הוא שהרגוֹ שר אֵרְפוּ.

服fú常cháng樹shù，其qí上shàng有yǒu三sān頭tóu人rén，伺cì琅láng玕gān樹shù。

עץ פוּצָ'אנְג (服常樹): בראשו ניצב איש בעל שלושה ראשים הצופה אל עץ הלָאנְגגָאן (琅玕樹).

開kāi明míng南nán有yǒu樹shù鳥niǎo，六liù首shǒu；蛟jiāo、蝮fù、蛇shé、蜼wèi、豹bào、鳥niǎo秩zhì樹shù，於yú表biǎo池chí樹shù木mù，誦sòng鳥niǎo、鶽sǔn、視shì肉ròu。

מדרום לקָאיְמינְג נמצאים עוף-העץ (樹鳥) בעל ששת הראשים; הדרקון ג'יָאו (蛟), הצפע (蝮), הנחש (蛇), הלָנגוּר (蜼), הנמר (豹), עץ נְיָאוֹג'י (鳥秩樹); ולצד בריכת בִּיָאו (表池) המוקפת עצים, עוף הסוֹנְג (誦鳥), הבז (鶽) והשׁירוֹאוּ (視肉).

הערות

הקוּנְלוּן (崑崙), הר העולם. הפרק מציע את התיאור המלא ביותר של הקוּנְלוּן בשַׁנְהָאיְג'ינְג: «בירת מטה» של ריבון השמים (帝之下都), גבוהה עשרת אלפים רֶן, בעלת תשעה שערים הנשמרים בידי החיה קָאיְמינְג (開明獸), מיושבת מאה האלים, נטועה עץ האלמוות ו«דגן-העץ» מוּהֵא. זוהי מצע כל הקוסמוגרפיה הסינית של גן-העדן המערבי.

ארבעת הנהרות הקדושים. מן הקוּנְלוּן פורצים המים האדומים (赤水), הנהר (河水, הנהר הצהוב), מי יָאנְג/השחורים (洋水/黑水) והמים החלשים (弱水): מבנה מרובע ההופך את ההר לטבּוּר ההידרוגרפי של העולם, ניתן להשוואה לארבעת נהרות גן-העדן במסורות אחרות.

אֵרְפוּ, וֵיי ויָאיוּ (貳負・危・窫窳). רצח האל יָאיוּ בידי וֵיי, וענישתו בידי הריבון (כבול אל הר), מהווים מיתוס של פשע ועונש אלוהי; בהמשך, ששת המכשפים (巫) מנסים להחיות את יָאיוּ בעשב האלמוות — אחת העדויות הסיניות הקדומות ביותר על שמאנים מרפאים.

עמי הצפון. הטקסט משלב בנפלאות עמים ממשיים מצפון ומצפון-מזרח של סין הקדומה: דוֹנְגהוּ (東胡), מוֹ (貊), יָאן (燕), דָּאי (代), המעידים על מצע גיאוגרפי היסטורי.

זיהויים בלתי ודאיים. שמות רבים של עצים (玗琪, 服常…), של בעלי חיים ושל אלים אין להם מקבילה ודאית; הם מתועתקים בפִּינְיִן עם הסימניות, והתרגומים העבריים הולכים אחר הפירושים המסורתיים (גְווֹ פּוּ, האוֹ יִישְׂינְג).

הטקסט הסיני על-פי Chinese Text Project (ctext.org). תרגום והערות: Chine-culture.com.